עקבו אחרינו                          036813335
טלפון- 036813335
שירות זמין כל יום כל שעה    |  dan@gloriarad.com


קרינת רדיו
(ידועה גם בשם "קרינת מיקרו" או "קרינה סלולרית") היא שילוב של שדות מגנטיים וחשמליים בתדרים שבין 10KHz-300GHz . קרינה זו היא קרינה בלתי מייננת. קרינה זו משמשת בדרך כלל להעברת מידע אלחוטי. המידע משודר ממשדרים ונקלט במקלטים. בשנים האחרונות חל גידול מטאורי בתקשורת האלחוטית ואיתה בא הגידול ברמות החשיפה שלנו לקרינת הרדיו-סלולר. אומנם קרינת הרדיו ממלאת את החלל, אבל יש שוני ברמות החשיפה בין מקרה למקרה. קרינה מאנטנות סלולריות היא למעשה קרינת רדיו סלולר. הן המכשיר הסלולרי והן האנטנות הסלולריות הינן משדר מקלט. דירה הנמצאת מול מקור שידור, כדוגמת אנטנה סלולרית, תהיה חשופה לרמות קרינה פי אלף ויותר מדירה שאינה מול אנטנה סלולרית.
משדר-מקלט
בתקשורת סלולרית הן הטלפון הסלולרי והן האנטנה הסלולרית הן למעשה משדר-מקלט. כך גם המקרה ברוב התקני התקשורת האלחוטיים המודרנים כגון טלפון אלחוטי, נתבים (ראוטרים) ומחשבים אלחוטיים, ציוד בלוטות' ועוד. במערכות תקשורת ישנות, כגון שידורי רדיו וטלוויזיה, האנטנות בתחנות השידור משדרות וציוד הקצה, לדוגמא מכשירי הטלוויזיה והרדיו, הם מקלטים בלבד. 
אנטנות מיקרו -שידור וקליטה מנקודה לנקודה
אנטנות מיקרוגל - שידור וקליטה מנקודה לנקודה


שידור ופליטה של קרינת רדיו
כאמור, קרינת הרדיו עושה דרכה מהמקלט למשדר. קיימות אנטנות כיווניות ואנטנות היקפיות. האנטנות של המשדר משדרות לעבר האנטנות של המקלט. בדרך כלל, חלק קטן מאוד מהקרינה המשודרת מהאנטנה של המשדר מגיע אל המקלט. זאת בגלל כיווניות האנטנה, או יותר נכון חוסר הכיווניות שלה, וכן בגלל אובדן האנרגיה של הקרינה בדרך אל המקלט. קרינה המשודרת מהאנטנה פוגשת בדרכה חומר, מבנים ואנשים. פליטת הקרינה מהאנטנה תלויה בסוג האנטנה, מפתח האנטנה (כיווניות) והספקי השידור. גורם נוסף שמשפיע על החשיפה הוא המרחק ממקור הקרינה. 

מקורות קרינת רדיו
מקורות קרינת רדיו הם רבים ונפוצים. בשנים האחרונות חלה עלייה מטאורית במספרם בסביבתנו. עליהם נמנים, משדרי רדיו וטלוויזיה, אנטנות סלולריות, מערכות תקשורת אלחוטיות, טלפונים אלחוטיים, נתבים (ראוטרים) אלחוטיים, מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, טאבלטים ועוד. העליה הגדולה ביותר היא במספר האנטנות הסלולריות הנמצאות בסביבתנו (סביבת בית המגורים ומקום העבודה) וכן במספר המכשירים האלחוטיים הנמצאים בסביבתנו הקרובה (בתוך הבית ובעבודה). 
חוות אנטנות סלולריות על גג מבנה
 
השפעות בריאותיות של קרינת רדיו
בחשיפה לרמות גבוהות של קרינת רדיו תהיה השפעה של חימום, כלומר השפעה תרמית. זהו נזק מיידי לרקמות ולגוף חיי. התקנים בארץ ובעולם מוודאים שרמות החשיפה המותרות יהיו נמוכות מרמות הגורמות לחימום ולנזקים מיידיים. תקן ICNIRP , אשר עליו מתבססים רוב התקנים בעולם, נכתב בשנת 1998 ומתבסס על השפעות חום בלבד. בזמן כתיבת התקן לא הכירו כותביו בהשפעות הביולוגיות של קרינה בלתי מייננת והחליטו לא להתייחס למחקרים שמצביעים על קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת וסרטן. מאז, בשנת 2001 הכריז ארגון הבריאות העולמי על קרינה בלתי מייננת ממערכות חשמל וקווי מתח גבוה כמסרטן אפשרי בבני אדם. בשנת 2011 הכריז ארגון הבריאות העולמי על קרינת רדיו-סלולר כמסרטן אפשרי בבני אדם וזאת בעיקר בשל מחקרים אפידמיולוגים שהראו קשר בין חשיפה לרמות נמוכות של קרינות רדיו שלא גרמו לחימום לבין סיכון יתר למחלת הסרטן. 

תקנים לקרינת רדיו בארץ ובעולם
כאמור התקן של ICNIRP  המשמש כתקן העולמי, הינו מיושן ועוסק רק בהשפעות התרמיות של הקרינה. תקן זה קובע רמה של 400 מיקרו וואט לסמ"ר (להלן: יחידות קרינת רדיו) בתדר של 800MHz ועד לרמה של 1000 יחידות קרינת רדיו בתדרים שמעל 2GHz.

בגלל היות תקן זה מיושן, מיועד לטווח קצר בלבד ומבוסס על אפקט תרמי בלבד, רוב מדינות העולם אינן מקבלות תקן זה כלשונו וקובעות מקדמי ביטחון. לכן סף החשיפה המותר לקרינת רדיו משתנה ממדינה למדינה. ישנן מדינות בעולם כמו רוסיה, סין, שוויץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, ואוסטריה בהן רמות הקרינה המותרות הן מתחת ל10 יחידות קרינה. בעיר זלצבורג באוסטריה קיים תקן נמוך מאוד ברמה של 0.1 יחידות קרינה. כדי לעמוד ברמות נמוכות יותר של חשיפת הציבור מקימים במדינות אלו, באזורים מיושבים, רשתות מבוזרות של מאות אלפי אנטנות סלולריות זעירות, בהספקים נמוכים מטלפון אלחוטי ביתי. באזורים לא מיושבים ומסביב לערים, משתמשים באנטנות סלולריות גדולות ורבות עוצמה (בהם נעשה שימוש גם בארץ). השימוש ברשת האנטנות הסלולריות הזעירות הינו יקר יותר ומורכב יותר לחברות התשתית המפעילה את האנטנות הסלולרית אבל מאפשר צמצום רמות החשיפה והספקת שירותים סלולריים מצוינים.

בישראל אומץ על ידי המשרד להגנת הסביבה סף קרינה של 40 יחידות קרינה בתדר של 800MHz ושל 100 יחידות קרינה בתדרים מעל 2GHz. למעשה מדובר במקדם בטחון של 10% מהסף של ICNIRP. הסף הזה מכונה "הסף הסביבתי". לכל הדעות (גם לפי דעת המשרד להגנת הסביבה) ניתן לקיים בארץ סף נמוך יותר בתחום השידור הסלולרי-אלחוטי. כיום נשמר הסף הגבוה של בין 40 ל 100 יחידות קרינה שמשמעותו, מצד אחד, חסכון כסף לחברות התשתית של האנטנות הסלולרית שיכולות להסתפק באנטנות סלולריות גדולות וחזקות גם בלב אזורי מגורים; מן הצד השני, סף גבוה זה מביא לחשיפה גבוהה של תושבי ישראל לקרינת רדיו מהאנטנות הסלולריות. 

הסבר על רמות חשיפה ומרחקי בטיחות מתוך האתר של המשרד להגנת הסביבה
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/Radio/Pages/default.aspx

מדידת קרינת רדיו
כדי לוודא כי רמות החשיפה שלכם הן נמוכות יחסית וכדי להתמודד עם בעיות הקרינה, השלב הראשון הוא הזמנת מדידת קרינה. יש חשיבות גדולה בשימוש במדי קרינה מקצועיים ורגישים במיוחד. שימוש בנתח תדרים יאפשר מעקב אחרי רמות הקרינה על ציר התדר (שירות יחודי שלנו), גם אם ישנם מספר אותות שידור ממספר מקורות קרינה המשדרים בו זמנים בתדרים שונים. מצב זה של ריבוי תדרים הינו אופייני מאוד במדידת קרינה מאנטנות סלולריות.

צמצום חשיפה והגנה מקרינת רדיו
בשלב הראשון, צמצום חשיפה לקרינת רדיו סלולר יכול להתבצע על ידי צמצום שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי והחלפתו בציוד תקשורת קווי וחוטי, ככל הניתן. דרך נוספת לצמצום חשיפה הינה מיקום המיתות ושולחנות העבודה במקומות בחדר עם הכי פחות קרינה.  בשלב השני, ניתן לבצע מיגון קרינה מפני קרינת רדיו ממקורות קרינה חיצוניים. 

מיגון קרינת רדיו
מיגון קרינת רדיו מתבצע על ידי בעלי מקצוע מומחים לאחר מציאת בעיית קרינה במהלך בדיקת קרינה, בדרך כלל ממקור חיצוני לבית כגון אנטנות סלולריות, ותוך כדי שימוש בחומרים מיוחדים לצורך עצירת ובליעת הקרינה.

2all בניית אתרים